יזכור, יזכור עם ישראל ולא ישכח… איך אפשר לשכוח חבר קרוב, אהוב, יקיר משפחה…
זה משפט כואב שמזכיר לנו מידי שנה את אלו שקרובים לליבנו שאיבדנו.
עוד שנה חולפת ועוד שנה מגיעה ויום הזיכרון לא שוכח לתקתק לנו בפתח הלב להזכיר לנו את אהובינו שאיבדנו במלחמות, בקרבות ובפעולות הטירור של האנשים אשר רוצים לחסל אותנו וכמה שיותר מהר מבחינתם.
כל יום זיכרון לא קל לי מלפני 7 שנים בערך אז קיבלתי את הבשורה הרעה שחבר טוב טוב שלי נהרג בפיגוע בצומת מגידו.
באותו הבוקר הייתי בבסיס קם לעוד בוקר ויום חדש,
מתארגן ומתלבש להתחיל את הום וכרגיל פותח את הטלוויזיה להתעדכן בחדשות הבוקר.
באותו הבוקר ראיתי את הדיווחים על הפיגוע הנורא שהיה שם אז כמובן שנחרדתי מלשמוע ולראות את התמונות הקשות כמו כול פיגוע שקורה לנו,
אבל משהו בפנים הציק לי ולא ידעתי לקשר מה הוא.
וככה כל היום הסתובבתי עם תחושה רעה בבטן שמשהו קרה אבל אני לא יודע מה בדיוק.
לקראת הצהריים קיבלתי טלפון מחבר טוב שלי "אתה יושב" הוא שאל אותי?
אמרתי לו לא למה מה כבר קרה? ואז קיבלתי את הסטירה שהעירה אותי וקישרה לי את התחושה הרעה לאותו פיגוע.
"יגאל נהרג, הוא היה על האוטובוס שהתפוצץ היום בצומת מגידו"… הטלפון כמעט ונפל לי מהיד, מסרב להאמין למה שמעתי.
באותו היום הכל התחיל לרוץ לי בראש, מחשבות על העבר, כל הדברים שכולנו החבר'ה היינו עושים יחד בבית ספר ומחוץ לו.
ומאז כל שנה שיום הזיכרון מגיע התיקתוק הכואב בלב שגם אם ניסית לשכוח כל השנה בא ומזכיר לך את מי שאיבדת חברים, משפחה, מכרים….
בנסיון להתמודד עם הכאב הזה שבכלל לא קל ואפילו לכתוב את הפוסט הזה בקושי יכולתי לא למלא את העיניים שלי בדמעות ושהלב שלי יצבט חזק הקמתי אתר הנצחה.
האתר הזה הוא בלי עזרה הרבה ממקורות חיצוניים, רק אני ועוד חבר… אני מתחזק את האתר ופותח עין שלא יבואו אנשי זבל ויהרסו אותו כמו שעשו לו בפעם הראשונה שהקמתי אותו…
כל הזמן אני מנסה להבין איך זה קרה, למה זה קרה, למה דווקא הוא, בסדר תמיד לוקחים את הטובים אבל למה לקחת אותו עכשיו?
היה לו כל כך הרבה דברים עוד לעשות בחיים, אחות אחת שאוהבת אותו המון והורים שפשוט חולים עליו אז למה להכאיב להם?…..
אני כבר 7 שנים מנסה לקבל תשובות על השאלות האלו ואין מי שישב איתי ויענה לי עליהם… חוץ מהכאב שיש בתוך הלב…
אני מקווה שאף משפחה במדינה שלנו לא תדע יותר עוד צער וייגון במשפחה שלהם ושהם לא יצטרפו למשפחה שאף אחד לא רוצה להכיר "משפחת השכול".
אם ברצונכם לראות ולקרוא קצת על יגאל ז"ל זה הלינק לאתר ההנצחה – http://igal4ever.com/
יום הזיכרון שקט ושכל המשפחות שכעת ברשימת המשפחה הכואבת הזו שנקראת "מפחת השכול" לא ידעו עוד צער לעולם…





